פיתות זעתר אותנטיות, אמיתיות שלא משאירות מקום לספק בעניין האיכות המשובחת של התגמיש: הפשטות, העדר טעם לוואי, טריות, עסיסיות… שובע! והצד הויזואלי חשוב לא פחות: ה’פיצוצים’ בבצק שיוחסו עד היום לרשת הגלוטן, ההזהבה בדיוק במידה הנכונה ואם למנות את ההבדלים מול הגירסה הגלוטנית אז ככה: בגירסה הגלוטנית יתקבלו 10 פיתות בגודל זהה לעומת 14 פיתות מבצק התגמיש, הבצק שלנו דורש זמן אפיה ארוך יותר (כמעט פי 2) וכמובן, הערך הקלורי של הפיתות שלנו נמוך בכ-25% מערך הפיתה מהקמח הלבן. הבצק הזה הוא בעצם בצק בסיסי פשוט למגוון מאפי שמרים ‘לחמיים’.
המצרכים (14 פיתות)
- 500 גר’ קמח תגמיש
- 1 כף (10 גר’) מלח
- 1 כף גדושה (15 גר’) סוכר (או דבש)
- 425 מ”ל מים פושרים קל
- 1 כף (11 גר`) שמרים יבשים
- 2 כפות (25 גר’) שמן זית
- לקימוח משטח העבודה: 2-3 כפות תגמיש
- לפיזור: חצי כוס שמן זית, 50 גר’ תערובת זעתר-שומשום
ההכנה
- מערבבים את הקמח עם המלח והסוכר, יוצקים מעל את המים ומפזרים על המים את השמרים היבשים, מעבדים עם וו לישה (או בתרמומיקס במצב לישה) עד שהבצק מתגבש ומוסיפים את השמן תוך כדי, סה”כ לישה של כ-10 דקות (בתרמומיקס: 7 דקות מצב לישה) עד קבלת בצק אחיד ודביק למדי.
- מעבירים לקערה, מכסים בניילון נצמד ומשהים לתפיחה עד הכפלת הנפח (בטמפרטורת חדר של 18 מעלות, נקודת התפיחה הרצויה היתה כעבור שעה וארבעים דקות)
- מפזרים 2 כפות קמח תגמיש על משטח עבודה ומעבירים אליו את הבצק התפוח (שעדיין די דביק), מקטינים ולשים תוך הבלעת הקמח עד קבלת כדור בצק חלק וקטיפתי שאינו דביק חיצונית. מגלגלים לגליל עבה ומחלקים ל-14 חלקים שווים. מכדררים כל חלק לכדור חלק.
- משטחים כל כדור בתנועות תיפוף קלות לעלה בקוטר פיתה ממוצעת (קוטר 10 ס”מ/עובי כחצי ס”מ). מסדרים על תבניות מרופדות נייר אפיה ומשהים לתפיחה של 10 דקות. בינתיים, מחממים את התנור ל-190 מעלות.
- כעבור 10 דקות, מברישים בשמן זית ומפזרים בנדיבות מתערובת הזעתר-שומשום. אופים בחום גבוה משך 22 דקות עד תחילת סימני הזהבה ושתחתית הפיתה החלה להשחים קלות.
- מוציאים מהתנור ומצננים מספר דקות לפני שאוכלים (אם מעוניינים להקפיא, אז לעשות זאת כשהפיתות פושרות קל – להעביר לשקיות ניילון ולאחסן בהקפאה)
הערות/טיפים
- מתכון הבצק הוא בעצם המתכון לבצק שמרים בסיסי אולטימטיבי. הוא יכול לשמש גם ללחמניות, חלות, פוקאצ’ות, לאפות, פיצות ושאר מאפי שמרים ‘לחמיים’ – במקרה של לחמים, יש להקפיד על התפחה שניה כמעט עד הכפלת נפח ובהתאם לסוג המאפה להאריך את זמן האפיה